מתי מותר לשוטר לעשות חיפוש בתיק?

הבסיס החוקי לביצוע חיפוש בתיק או בחפצים אישיים אחרים של הפרט מורכב ממספר דברי חקיקה המתייחסים לסוגים שונים של חיפושים: פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971, פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: פסד"פ חיפוש ומעצר), פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), ועוד.

ההוראה המרכזית העוסקת בחיפוש בגופו של אדם ללא צו היא ההוראה שבסעיף 22 לפסד"פ חיפוש ומעצר, או חוק החיפוש, הקובע כי סמכות לבצע חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו (לרבות תיק אישי וחפצים אישיים אחרים) קיימת לשוטר אך ורק אגב מעצר. מסעיף זה עולים שני תנאים שמשליכים על חוקיות החיפוש – ראשית, הסעיף מתיר לשוטר לבצע חיפוש חיצוני, שהינו חיפוש על הגוף בלבד ולא מתיר חדירה לתוך הגוף עצמו. המשמעות היא שניתן לבצע חיפוש בכיסים, בתיק האישי, במעיל וכד', אך אסור לשוטר ליטול דגימת רוק, שיער, או לבצע בדיקת דם – פעולות שלביצוען נדרש צו של בית המשפט. שנית, על השוטר לבצע מעצר בטרם יבצע חיפוש בחשוד.

סעיף 46 לחוק החיפוש מוסיף תנאי שלישי לחוקיות החיפוש כאשר החיפוש מתבצע באישה, וקובע כי חיפוש באישה ייעשה על ידי אישה בלבד.

כאשר השוטר חושד שהנך מחזיק/ה בסמים, סעיף 28 לפקודת הסמים המסוכנים מסמיך את השוטר לבצע חיפוש על הגוף גם ללא מעצר, בתנאי שקיים יסוד סביר להניח שהנך נושא/ת שלא כדין סם מסוכן. מהו אותו יסוד סביר? הכוונה היא כמובן לכל מיני סימנים "מחשידים" שהשוטר יכול לקלוט בחושיו – ריח של סמים, התנהגות של אדם שנמצא ב"היי" ולא מגיב לסביבה כפי שאדם רגיל היה מגיב, נוכחות במקום שידוע שיש בו סחר בסמים וכד'.

כל האמור לעיל מציג מקור חוקי לביצוע חיפוש כדין. המשמעות היא שבמקרים בהם אין לשוטר עילה לבצע מעצר ללא צו, או לו יסוד סביר להניח שהנך נושא/ת סם מסוכן, הרי שאין סמכות לבצע חיפוש, וכל חיפוש שמתבצע בנסיבות אלה הוא חיפוש בלתי חוקי!

בנוסף, ישנה אלטרנטיבה נוספת לחיפוש הנקראת "חיפוש בהסכמה", בה נקבע כי על מנת שהסכמה תכשיר חיפוש כאשר לא מתקיים חשד סביר, ההסכמה הניתנת חייבת להיות הסכמה מדעת. כמו כן, הסכמה מדעת יכולה להתגבש רק לאחר שהשוטר הבהיר לאזרח כי הוא (האזרח) רשאי לסרב לביצוע החיפוש, וכי לא יאונה לו כל רע אם אכן ישתמש בזכות זו. (בעקבות "הלכת בן חיים")