מתי מותר לשוטר לעכב?

לשוטר מותר לעכב אדם בחמישה מקרים שהחוק מתייחס אליהם במפורש:

1. אם את/ה חשוד/ה בביצוע עבירה – אם שוטר חושד בכך שביצעת עבירה פלילית או שהנך עומד/ת לבצע עבירה פלילית, הוא רשאי לעכב אותך במקום כדי לדרוש ממך להזדהות או כדי לחקור אותך. על מנת שלשוטר תקום סמכות עיכוב במקרה כזה, נדרש יסוד סביר לחשד (הסבר בהמשך) (ס' 67 לחסד"פ).

2. אם את/ה עד לעבירה שבוצעה – אם היית עד/ה לעבירה פלילית, שוטר רשאי לעכב אותך במקום כדי לברר את זהותך או לחקור אותך. גם כאן נדרש יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה פלילית על מנת שתקום סמכות עיכוב (ס' 68 לחסד"פ).

3. כדי לבצע חיפוש או בדיקת מסמכים – אם לשוטר יש סמכות לבצע חיפוש או לבדוק מסמכים (למשל להציג רישיון רכב), הוא רשאי לעכב אותך כדי להפעיל את סמכות העיכוב. אולם, סמכות זו קיימת רק כאשר יש לשוטר עילת מעצר, או לחילופין, צו חיפוש. שכן, ללא עילה לביצוע מעצר או צו חיפוש, אין לשוטר סמכות לבצע חיפוש, ולכן גם לא תקום סמכות עיכוב לפי סעיף זה (ס' 69 לחסד"פ).

4. כדי לבצע מעצר או מאסר ע"פ צו – אם יש נגדך צו מעצר או מאסר ולשוטר אין עותק פיזי של הצו, הוא רשאי לעכב אותך עד לקבלת עותר מהצו שיאפשר לו לאכוף אותו. אם העותק לא התקבל, השוטר יכול לדרוש ממך להתלוות עמו לתחנה (ס' 70 לחסד"פ).

5. עיכוב רכב כדי לבצע חיפוש – אם שוטר חושד בכך שבוצעה עבירה פלילית או שעומדת להתבצע עבירה פלילית בסבירות גבוהה, הוא רשאי לעכב את רכבך במקום ולבצע בו חיפוש לאתר את מבצע העבירה, את נפגע העבירה או ראיה הקשורה לעבירה (ס' 71 לחסד"פ). גם כאן נדרש יסוד סביר לחשד ובנוסף לכך, על השוטר חלה חובה להזדהות בפני המעוכב. כלומר – למסור את שמו, לציין את המספר האישי שלו ולהציג תעודת שוטר (ס' 72 לחסד"פ). חשוב לציין שבהפעלת הסמכות הזו לא נדרשת עילת מעצר כלפי בעל הרכב. יכול שתהיה גם עילת מעצר כלפי אדם אחר. כל עוד התגבש יסוד סביר שנעברה עבירה פלילית או שעומדת להתבצע עבירה כזו, לשוטר תהיה סמכות חיפוש ולכן גם סמכות עיכוב לפי סעיף זה.

חשוב לציין, שעם סמכות העיכוב באה תמיד הסמכות לדרוש ממך להתייצב בתחנה בזמן אחר לדרישת השוטר בנסיבות בהן הוא לא יכל להשיג את מטרת העיכוב. כלומר, אם הוא לא היה יכול לחקור אותך או שהוא לא השלים את החקירה, הוא רשאי לדרוש ממך להתלוות אליו לתחנת משטרה או לזמן אותך לתחנה למועד סביר אחר. בנוסף, חלה על השוטר המעכב חובה להזדהות בפניך, להודיע לך שהנך מעוכב/ת ולהסביר לך את הסיבה לעיכוב (אלא אם כן הדברים ברורים בנסיבות העניין).

כמעט בכל המקרים הללו, על מנת שלשוטר תקום סמכות עיכוב, נדרש יסוד סביר לחשד לכך שבוצעה עבירה פלילית או עומדת להתבצע עבירה פלילית. יסוד סביר לחשד הוא למעשה אמונה סבירה באשמתו של אדם. הוא מתגבש כאשר כלל הנסיבות והעובדות בסיטואציה מסוימת מובילות למסקנה סבירה בנוגע לאשמתו של אדם. משמעות הדבר היא שכדי לגבש יסוד סביר לחשד, די בכך שהשוטר יראה בעיניו פעילות שעשויה להיות בלתי חוקית או לסכן חיי אדם, ישמע קולות או צלילים שמצביעים על כך שמתבצעת עבירה (צעקות, השלכות חפצים, יריות וכו') או מריח חומרים שעשויים להיות בלתי חוקיים או מסוכנים. אם אין לשוטר "יסוד סביר לחשד" כאמור, העיכוב אינו חוקי.

משך הזמן שבו ניתן לעכב אדם יחיד הוא משך זמן סביר הדרוש לביצוע הפעולה שלשמה מתבצע העיכוב, ולא יותר מ-3 שעות. אולם, כאשר מדובר בעיכוב של קבוצת אנשים, קצין משטרה רשאי להאריך את העיכוב ל-3 שעות נוספות ולנמק בכתב מדוע ההארכה נדרשת (ס' 73 לחסד"פ).

בכל מקרה, אם העיכוב נמשך מעבר ל-20 דק', או שעוכבת והובאת לתחנת משטרה או זומנת אליה לאחר שעוכבת, השוטר שביצע את העיכוב ימלא דו"ח ובו יפורט שמך, סיבת העיכוב ומשך העיכוב (סעיף 74 לחסד"פ).

חשוב לציין בהקשר הזה כי אם נלקחת לחקירה בהיותך עד/ה או חשוד/ה בתחנת משטרה, משך השהייה בתחנה לא נלקח בחשבון לצורך חישוב משך העיכוב (הוראה 14.01.34 לפקודות המטה הארצי, סעיף 3(4)).